<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שישי סי"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
אין מזמנין אלא על מי שאכל כזית פת ולמעלה. שבעה שאכלו פת ושלשה שאכלו עמהם ירק או ציר וכיוצא בזה מצטרפין לזמון בשם והוא שיהיה המברך מאוכלי הפת. אבל ששה שאכלו פת וארבעה ירק אין מצטרפין עד שיהיו אוכלי הפת רוב הניכר. בד"א בעשרה, אבל בשלשה צריך שיאכל כל אחד ואחד מהם כזית פת ואחר כך מזמנין. לר"ם. כתב הר"ש מי שאכל כזית דגן מברך ומוציא את אחרים אפי' אכלו כדי שבען, אע"פ שמי שאכל כזית אינו חייב אלא מדברי סופרים מכל מקום מחוייב בדבר הוא ומוציא את הרבים ידי חובתן. ובעל הלכות גדולות כתב שהאוכל כזית לבד אינו מוציא בברכת המזון אלא מי שאכל כזית כמותו אבל לא מי שאכל כל שבעו. ופסק הר"ש נראה לנו עיקר.
